התבוננות היא אומנות. היא היכולת לשהות לצד מה שמתרחש ללא שיפוט, בנטרליות וחיוך פנימי. ברגע שאני נכנסת לתשדורת, או שאולי התשדורת נכנסת לתוכי, ואני קוראת את המפתח הגנטי שלי עם הקו שלו ובכך מזמינה אותו להתעורר בתוכי, משהו מתחיל לקרות. ההתרחשות הזאת היא הפעלת המפתח בחיי. כאשר נותנים למשהו תשומת לב, הוא גדל בחיים. כך גם עם הגנטיקה שלנו. המפתח הגנטי או המתנה שקיבלנו מתחילה לקבל מאתנו יחס שהיא מעולם לא קיבלה. לדעתי הגנטיקה שלנו רק מחכה לנו, ממתינה שנכיר בקיומה באופן צלול. שנבקש את ההפעלה המלאה שלה במודע.

ברצף זה אנו מתעסקים בנושאים מהותיים של חיינו. כל מה שנדרש מאתנו זה להתבונן. להתבונן בהתרחשות, מרגע לרגע, איזה מפגשים קורים, הזמנות, הצעות, תנועה רנדומלית על הכביש, טיול בטבע עם חברים, ארוחות שישי, חופשה שמפתיעה, דרמה בזוגיות, סכסוך בעבודה ועוד. כל מה שקורה לנו במהלך אותו חודש עם אותו מפתח גנטי והקו שלו..(הקווים מסמלים את האוקטבה דרכה המפתח שלנו מתגלה) הופך להיות החומר להתבוננות שיאפשר לנו לעשות קפיצה קוונטית חווייתית. אסימונים ייפלו. המציאות משתנה. מעבר מצללים למתנות.